איתור נזילות הוא מושג מופשט ומופשט לחלוטין. משום מה אצלנו בביצה הקולוניאליסטית מייחסים אותו דווקא לאותם בעלי מקצוע אשר מרבים לחשוף את אחוריהם לעיני כל ללא שום סיבה הגיונית הניראת לעין – והמתקרים אינסטלאטורים או בעברית צחה: שרברבים. כן, יתכן שגם הם עוסקים בעניין אך מה לגבי איתור נזילות מחיתול למשל? לא, לא איתור נזילות מחתול! (שזה נושא בפני עצמו – נזילות ממיצי החתול נובעות בין השאר כי הוריו נטשו אותו לאחר שעריית תל אביב הרעילה אותם!). צפינו רבות בפרסומות אשר מדגימות את ספיגתם של אותם נוזלים כחולים (מישהו אמר דם כחול?) במגוון מוצרים אשר אמורים לספוג ולספוג. אחד מאותם מוצרים הוא – החיתול! אז איך מתבצע איתור נזילות מים מחיתול של צאצא זב חוטם? ובכן ישנן מספר אסכולות. אסכולה אחת מדבר גל גילוי נזילות על ידי מעקב אחר שובל מים לח אשר משאיר אחריו אותו עולל זחלני. לעיתים מפגין העולל יכולות זחילה יוצאות דופן, ואז יש להתחקות אחריו באזורים לא צפויים תוך שאנו הופכים למומחים של גילוי נזילות בתקרה או גילוי נזילות בקיר (תלוי עד כמה הוא לוליין הזחלן שלנו). יש אשר לאחר עטיפת העולל בחיתול מייד יחלו בתהליך של בדיקת רטיבות מיידי על ידי מישוש מאסיבי וחיפוש אזורים חופשיים. אינסטלאטור כהורה מוצא עצמו עסוק תמיד, אך היום הולך וקטן הזוהר של האינסטלאטורים, שכן הם הפכו הייטקיסטים. היום יש הם מצלמות תרמיות אשר מאתרות רטיבות. לעיתים אינך יודע האם השרברב שלך הוא צלם חתונות או פותח סתימות. להורים, אין מצלמות תרמיות, אך יש לנו גלאי ריח מתקדם – הלו הוא האף של בני המשפחה. במקרה של גילוי נזילה כבדה או קלילה, מייד תוזעק האם, לפעילות בעורף התקלה, ותתפעל לאחר כבוד עד לתוצאת שטח יבש, נקי ומריח בניחוחות של משחות שונות למניעת תפרחת. רציתם שרברב, קיבלתם תא משפחתי ובו אמא שרברבית.