מאז שקניתי כלבה גזעית הרבה אנשים שואלים אותי מתי אני ארביע אותה? האם אני מתכוונת להרביע אותה? ובאופן כללי מספרים לי על הרווחים הגדולים שאני יכולה לעשות מהתחום הזה. אני קניתי את הכלבה כי פשוט התאהבתי בסוג הזה אבל אני אשקר אם אגיד שלא חשבתי על הרבעה.
באופן כללי אני לא רוצה להיכנס לכל התחום הזה, להתחיל לשלוח אותה לתחרויות, ללכת לכל מני וטרינרים שירביעו אותה בקצב מסחרר ויתאימו לי את הבן זוג הטוב ביותר, כזה שינפק צאצאי אלופים ששווים עשרות אלפי שקלים. אבל מצד שני אם אני אזווד אותה פעם או פעמיים אני לא חושבת שיקרה לה משהו.
כל הנושא הזה של כלבים גזעיים הוא מוזר בעיני. יש אנשים אשר מוציאים הון לא קטן על ביקורים חוזרים אצל מספרת כלבים יוקרתית, משקיעים בתלבושות, מקפידים על כל מילימטר בכלב שלהם והכל כדי שהוא יזכה בכל מני תערוכות כלבים. יש אנשים שממש עושים מזה עסק ורק מחכים עד שהכלב יהיה מספיק גדול ויעשה את כל החיסונים לכלבים כדי להתחיל לשלוח אותו לתצוגות.
יש כאלה שאומרים שזו התעללות, יש כאלו שאומרים שזו פלצנות ויש כאלו שלא מבינים מה הביג דיל. הכסף הוא אכן טוב ובאמת אפשר להרביע את הכלבה רק פעם או פעמיים בלבד אבל האם באמת אני רוצה להתחיל בבדיקות פוריות כלבים? האם לחפש את הכלב הטוב ביותר לזיווג? האם זה לא סוג של סרסור בכלב? אני באופן אישי עוד לא החלטתי.
הקיץ ובעיקר החופש הגדול הוא הזמן לצאת לבלות עם המשפחה, לטייל בארץ, לשהות בים, לעשות פיקניקים ומה לא. לכל הטיולים המשפחתיים הללו מצטרפים כמובן גם הכלבים שלנו ובעודם משתוללים להם בין שיח לעץ כדאי להשגיח ולהכין אותם מראש.
עכשיו בקיץ אנו מתכננים מספר טיולים ולכן הלכתי אל מרפאה וטרינרית וביררתי מה אני צריכה לעשות כדי לטייל בחוץ עם כלבתי הקטנה. תחילה אמר לי הוטרינר כי כמו שאנחנו צריכים צל ומים כך גם הכלבים ולכן יש לדאוג כי תשתה הרבה וכן שתהיה לרוב בצל על מנת שלא לספוג מכת חום או להתייבש. בנוסף יש לקחת חיסונים לכלבים וטיפולים כנגד פשפשים, קרציות ושאר דברים שיש בחיק הטבע ובכך למנוע סבל מיותר לכלבה. עוד הזהיר אותי הוטרינר מפני חיות שניתן למצוא בטבע ובעיקר נחשים אשר עלולים לנשוך את הכלבה שמנסה לשחק עימם ולא מבינה כי זו חיה מסוכנת.
לקחתי לתשומת ליבי את כל ההנחיות ואף בדקתי בין מגוון וטרינרים במרכז מי מציע שירותי וטרינר חירום לכל מקרה שלא יקרה. אז עכשיו אחרי שעשינו את כל החיסונים ואחרי שעשינו לה תספורת חדשה וקצוצה במספרת כלבים היא מוכנה לצאת אל החום הישראלי ולטייל איתנו כחלק מהמשפחה. אני מקווה שהיא תהנה כמו שאנחנו נהנים ותשתולל לה בין כל הפרחים והשיחים, רק לא לשכוח מים וכובע…
למי שלא מכיר כלבי שי צו הם כלבים קטנים וחמודים, כאלו שאפשר לשים בתיק או להחזיק בתור מחזיק מפתחות אבל כמה שהם קטנים ככה יש להם שיער. גם הכלבונת החמודה שלי מלאה בפרווה לבנה ויפה שפשוט עושה אותה למה שהיא. עכשיו הגיע הזמן הזה שאפשר כבר לצאת עם הכלבה מהבית, אחרי שהיא עשתה חיסונים לכלבים וקיבלה טיפול נגד פשפשים וכל שאר הדברים שצריך לעשות כדי להוציא אותה סוף סוף מהבית. אבל מה הבעיה? חם! אף פעם לא היה כל כך חם ואם אני בקושי עומדת בחום הזה איך היא תעמוד בו עם כל הפרווה הזו?
אז הלכתי למרפאה וטרינרית ראשון לציון כדי להתייעץ עם הוטרינר המקסים שלנו והוא אמר שלי שבדיוק כמו שלנו חם ככה גם לכלבים חם וכדאי שהיא תעשה את התספורת הראשונה שלה. במתח וחרדה הלכתי איתה אל אחד החדרים במרפאה וטרינרית שם ישנה מספרת כלבים חמודה ומעוצבת עם ספרית צעירה וחייכנית. היא הבטיחה לי שאין לי מה לדאוג והכלבה חייבת לעשות תספורת כדי להקל על החום שהיא מרגישה. לאחר כחצי שעה של שטיפה, שמפו, גזירה וייבוש קיבלתי כלבה שלא נראית בכלל כמו שלי. התספורת קצוצה חשפה עור ורוד ובלי כל הפרווה הכלבה נראתה אפילו יותר קטנה ממה שהיא. גם הכלבה שלי נדהמה מעצמה וכשהביטה במראה לא הבינה מי זו הכלבה שמשתקפת אליה חזרה. אמנם הכלבה נראית מוזר ואין דרך יותר טובה להגיד זאת אבל גם קצת מכוערת אבל וטרינרים בכל מקום ממליצים לספר את הכלב בקיץ. לי לפחות עדיף שהכלבה שלי תראה פחות טוב אבל שלא תסבול מחום וזיעה ומהמזג אוויר הבלתי נסבל שיש כאן בארץ.
אני לא זוכרת את החיסון הראשון שעשו לי אבל אני זוכרת את הפחד כשעשינו חיסונים בכיתה א’ ואת הלחץ שהרגשתי כשראיתי את אחות בית הספר מתקרבת לעברי עם מחט ענקית. אולי בגלל זה הייתי בלחץ כאשר הגיע הזמן להתחיל בשרשרת חיסונים לכלבים והגיע הזמן לקחת את הכלבלב המסכן שלי לעשות את החיסון הראשון.
ביום חמישי הלכנו אל וטרינר ראשון לציון וחיכינו בסבלנות בתור, הכלבלב המסכן שלי לא חשד בכלום ואפילו היו לו זיכרונות טובים מהביקור הקודם שלו אצל הוטרינר. חיכינו רבע שעה ואז הגיע תורנו, אני נכנסתי בחשש רב והייתי עצבנית אבל מהר מאוד החיוך המרגיע של הוטרינר הוריד לי את קצב דפיקות הלב והוא הסביר לי שזה לא נורא כמו שזה נראה. הוא נתן לכלבלב שלי משחק לשחק בו בעודו מזריק לו את החיסון ולתדהמתי הוא אפילו לא יילל הוא רק הביט במבט שלי “מה אתם עושים שם” לשניה וחזר מהר מאוד לעיסוקיו. אין ספק שזאת מרפאה וטרינרית של מומחים כי אני הייתי המומה מהקלות בה עבר החיסון ולחשוב שכבר הכנתי את עצמי לשבוע של בכי. הוטרינר גם הסביר לי שלא צריך להיות שום דבר אבל אם פתאום אני רואה שהכלב מתחיל להראות מוזר או חולה אולי יש לו אלרגיות ושהוא מציע שירותי וטרינר חירום ואני יכולה להתקשר אליו 24 שעות ביממה.
אחרי החיסון החלטתי שאם אני כבר כאן ואם יש למרפאה מספרת כלבים אני אקח את הכלבלב לגזור גם ציפורניים בפעם הראשונה כדי שהוא יפסיק לשרוט לי את כל הבית. זה דווקא עבר פחות נחמד והוא די התפתל וסירב. אבל בסוף הכל נגמר וכל הציפורניים נגזרו ושויפו, רק חסר שהיו שמים לו גם לק וזה היה פדיקור מושלם.
אז החיסון הראשון עבר בשלום, חזרנו הביתה וכל הסוף שבוע הוא היה רגוע. כנראה שהלחץ הוא רק שלי מקווה שזה יעבור עם הזמן.
אלו היו שבועות מלאי התלבטויות אבל בסוף החלטנו להביא הביתה כלב גזעי מסוג שי-צ’ו. למי שלא מכיר זה כלב קטן, לבן, חמוד ומלא מלא פרווה, מהאלו שנראים כמו שטיח רצפה קטן. אחרי הרבה מחקרים באינטרנט ואחרי שראיתי הרבה סוגים של כלבים גם בצער בעלי חיים וגם בבתי גידול פשוט התאהבתי בכלב הזה והייתי חייבת להביא אותו הביתה. השבוע הראשון איתו היה קצת קשה, הוא כמעט כל לילה יילל ובכה וממש נקרע לי הלב כי לא ידעתי למה. יומיים אחרי שהבאנו אותו הביתה התחלתי לחפש וטרינרים במרכז וניסיתי למצוא לכלב החדש והחמוד שלי את הוטרינר הטוב ביותר, כי אחרי הכל זה כלב שעלה כמה אלפים טובים אז מה? אני לא אשקיע בטיפול בו? בסוף מצאתי וטרינר ראשון לציון מוכר וידוע שהרבה אנשים גם המליצו לי עליו והלכנו לביקור הראשון.
מהרגע הראשון שנכנסנו למרפאה וטרינרית הכלבלב החמוד שלי היה מבוהל כאילו והולכים לעשות לו סירוס אבל הוטרינר המקסים ידע איך להרגיע אותו וגם נתן לו ממתק קטן כך שהוא ממש שמח ונראה לי אפילו שהוא מחכה לביקור הבא. הסבירו לנו שעד שהוא מקבל את כל החיסונים לכלבים אסור להוציא אותו מהבית כדי שלא יידבק ממשהו ברחוב או מכלבים אחרים אבל אחרי כל החיסונים כבר אפשר יהיה להתחיל להוריד אותו למטה וגם להתחיל ללמד אותו לא לעשות צרכים בבית. בנסוף הוא אמר לי שהוא מספק שירותי וטרינר חירום אז אפשר להזעיק אותו אם קורה משהו שזה דבר שהרגיע אותי מאוד.
אחר כך הוטרינר עשה לנו סיבוב בתוך מספרת כלבים שנמצאת במקום וקיבלתי את כל המידע על הצורה שבה צריך לטפל בכלב מסוג זה כולל התספורת המתאימה וגם גזירת ציפורניים, הרגשתי כאילו הכלב הוא ממש בן אדם קטן.
החיים עם כלבלב חדש הם בנתיים די קשים, הוא בוכה כמו תינוק וקצת קשה לישון בלילה אבל זה תקופה שתעבור ואחריה זה יהיה שווה את זה. או כך נאמר לי.
סוף סוף הגיע הרגע הזה שבו אנחנו כמשפחה החלטנו לעשות את הצעד ולאמץ כלבלב קטן וחמוד. ההחלטה הזו היא רק הצעד הראשון אבל עכשיו נתקלנו בסוגיה הקשה מכל- איזה כלב כדאי לקחת? מצד אחד אני מאוד רוצה כלב גזעי, כזה שאפשר לקחת לתערוכות ולהשוויץ בו, הוא אמנם עולה די הרבה כסף אבל אם עושים הרבעה פעם או פעמיים אפשר להחזיר את ההוצאה. מצד שני בעלי מאמין שכלב לא קונים אלא מאמצים ורוצה ללכת לצער בעלי חיים כדי לבחור את הגור החדש.
לפני בחירת הכלבלב שלנו החלטנו לגשת אל העניין אחרי קצת מחקר וחיפשנו וטרינרים במרכז כדי להתייעץ עם הוטרינר שאולי יהיה לבסוף הרופא של הכלב שלנו. מצאנו וטרינר ראשון לציון והגענו אליו להתייעצות קלה כדי שיוכל לתת לנו באמת את כל המידע.
אחרי שיצאנו מהמרפאה וטרינרית היינו אפילו יותר מבולבלים. מצד אחד כלבים גזעיים הם באמת יפים והטיפול בהם הוא חוויה של ממש אבל הוא גם עלות של ממש. כלבים גזעיים נוטים יותר לחלות וההוצאות לא תמיד מסתכמות בחיסונים לכלבים לעיתים יש צורך בטיפולים יותר מקיפים, צריך ללכת איתם אל מספרת כלבים כדי להתאים להם תספורת בדיוק לפי הגזע ומלבד זאת יש להתחשב בעלות של אוכל וצעצועים.
לכלבים מעורבים מצד שני יש פחות סיכוי לבעיות ומחלות גנטיות, אין צורך לשלם עליהם סכום של כמה אלפי שקלים אך הסיכון הוא שכלב מאומץ לעיתים מגיע עם מצוקות נפשיות או עם אופי בעייתי ואולי יגיע שלב שנצטרך להזעיק וטרינר חירום.
עכשיו אחרי שכל היתרונות והחסרונות נמצאים מולנו אנחנו נדע כיצד לעשות את השיקולים הנכונים ונקווה שנבחר את הגור שיתאים לנו ביותר.